על האמן


שמי ירושלמי רמי והאומנות שלי היא צילום.

עבודותיי עוסקות בנושאים שהנגישות שלי אליהם גבוהה, כך שאוכל לחזור ולצלם שוב ושוב ולא להשאיר דברים ל"יד המקרה" או "זה היה שם ולכן צילמתי".
מטפל בדברים שהם לכאורה נדושים אבל מחפש את הזוית והדגש השונה, תוך שמירה על האינטימיות ביני לנושא. זה יכול להיות אדם, חפץ, תנועת גוף, מבט ואפילו אבן. האמירה היא שקטה, מרומזת, בשום פנים לא זיקוקי דינור.
שנים התייחסתי לאומנות שלי כ"יונה הנביא" והנבואה שניתנה לו - תשוקה בלתי מרוסנת ליצור מצד אחד, והקושי מול הדרישה האישית לשלמות ולפרטים הקטנים מהצד השני. ניגודיות זו גרמה לי לעסוק בתחום על אש קטנה ומסתייגת. אך עם השנים ההסתייגות קטנה והדחף ליצור גדל. ההתלבטות עד להחלטה מתחיל למצוא חן בעיניי.

העיסוק בתחום התחיל מחוג לא מחייב בערב, התרחב לסדנא ב"מרכז לאומנות חזותית בבאר שבע" והמשיך ל-3 שנות לימוד מלאים ב"קמרה אובסקורה" בת"א. מידי פעם מלמד, בעיקר כדי ללמוד ולהתנסות בחוויות וראיה שונה וחדשה - כמו פרויקט לילדים מחוננים או חוג בבית אבות.
רוב שנותיי צילמתי במצלמה אנלוגית ובשחור/לבן, כדי שאוכל לשלוט בכל התהליך - צילום, פיתוח, הדפסה ואפילו מסגור. כיום, ב"עידן הדיגיטלי", משתמש בטכנולוגיה החדשה לניסיונות ו"השתובבות" אך רוב עבודותיי הינן עדיין באנלוגי. עם עוד קצת התנסות ולמידה (עצמית) אתחיל לעבוד ברצינות גם בצילום דיגיטלי.

אני מאמין שעם ההתפתחות האנושית, האומנות והיצירה יהיו הכלים הנכונים להתמודדות עם קצב השינויים וההתפתחות המואצת. העולם ה"חומרי", שנתפס היום כצד שני של המתרס, יאמץ יותר ויותר כלים אמנותיים כדי להכיל את קצב השינויים המואץ.
כי מה היא אומנות? אם לא בניית הקשרים חדשים לכמות עצומה של משתנים.
על האמן